כידוע, הכביש איננו משחק, אלא מציאות מורכבת ומסוכנת שיש ללמוד אותה היטב. מטרתי כמורה נהיגה אינה רק שתלמידי יעברו את הטסט, אלא בראש ובראשונה שיהפכו לנהגים מיומנים וזהירים, הנוהגים בביטחון עצמי ובצורה בטוחה.

אני מזמין אתכם ללמוד נהיגה בטוחה באווירה נעימה עם יחס אישי – כל הדרך אל הטסט ואל רישיון הנהיגה בשיטת הלימוד החדישה ביותר.

לכל אחד מתלמידי יש כרטיס תלמיד, המלווה אותו מתחילת הלימוד ועד הטסט. בכרטיס מפורטים נושאי הלימוד: תפעול, דרך ותנועה. באמצעות עזרי לימוד כגון מפות כבישים ומדריכי נסיעות, אני מלמד כיצד לקרוא מפות ומהם הכבישים הראשיים בישראל. כמו כן, אני מסייע בלימוד התיאוריה בהתאם לצורך. תלמידי ניגשים לטסט (מבחן נהיגה מעשי) בהגיעם לגיל16.9, לאחר שעברו בהצלחה מבחן תיאוריה וגם טסט פנימי אצל מנהל בית ספר לנהיגה.

מעבר לחומר הרגיל, נלמד כיצד "לקרוא את הכביש", להבין את כוונותיהם של נהגים אחרים והולכי רגל ולצפות סכנות מראש. במקביל, אנחה את תלמידי להיות זהירים, אדיבים ולא לקחת סיכונים מיותרים, כי "בכביש אל תהיה צודק, היה חכם".

בנוסף, כל תלמיד מבצע מסלול נהיגה מתקדמת. הנסיעה כוללת ביצוע משימות נהיגה מאתגרות כגון: נסיעה בדרך הררית, נסיעה בפיתולים, בעליות ובירידות וביצוע עקיפות. לנסיעה זו חשיבות רבה ביותר.

כל אחד מתלמידיי מקבל יחס אישי, חם ואכפתי. כל נושא מוסבר בסבלנות וביסודיות, עד שהוא מובן וברור לתלמיד.

מבוא

במהלך שנות עבודתי כמורה נהיגה אני פוגש מדי יום תלמידים שנמצאים בתחילת דרכם כנהגים. מניסיוני, אחד האתגרים המרכזיים בהכשרת נהג חדש אינו רק ללמד אותו כיצד לשלוט ברכב או כיצד לעבור את מבחן הנהיגה המעשי, אלא לפתח אצלו יכולת אמיתית להבין את סביבת הנהיגה, לזהות סכנות בזמן ולהתאים את מהירות הנסיעה לתנאי הדרך.

ניהול סכנות וניהול מהירות הם בעיניי שתי מיומנויות מרכזיות לנהיגה בטוחה. אצל נהגים צעירים וחדשים מיומנויות אלו עדיין אינן מפותחות דיין, בין היתר בשל חוסר ניסיון והקושי לצפות מראש כיצד מצב תנועה פשוט לכאורה עלול להתפתח לסכנה.

מטרת המאמר

במאמר זה אני מבקש לבחון שיטות שונות להכשרת נהגים צעירים בתחום ניהול הסכנות וניהול המהירות, ולבדוק אילו דרכי הוראה יכולות לסייע לנו כמורי נהיגה להפוך את תהליך הלמידה ליעיל יותר.

המטרה אינה רק להכין את התלמיד למבחן הנהיגה, אלא להקנות לו כלים שילוו אותו גם לאחר קבלת הרישיון.

ניהול סכנות

אחד הדברים החשובים ביותר שאני מבקש לפתח אצל תלמיד הוא היכולת לזהות סכנה עוד לפני שהיא הופכת למצב חירום.

לדוגמה, כאשר אנחנו מתקרבים למעבר חציה ורכב חונה מסתיר חלק משדה הראייה, אין צורך להמתין עד שהולך רגל יופיע כדי להבין שקיימת סכנה. הנהג צריך ללמוד לזהות מראש את האפשרות שמישהו עלול לצאת מאחורי הרכב.

לכן אני רואה חשיבות רבה בכך שהתלמיד לא יקבל מהמורה רק הוראות כגון "תאט", "תיזהר" או "שים לב", אלא ילמד בעצמו לשאול: מה עלול לקרות כאן? מה אני לא רואה? מאיפה יכולה להגיע הסכנה? ומה עליי לעשות כבר עכשיו?

ללמוד גם מהטעויות

אחת מדרכי הלמידה החשובות היא למידה המבוססת על טעויות.

כאשר הדבר בטוח ואפשרי, לא תמיד נכון לתקן את התלמיד מיד. לעיתים ניתן לאפשר לו לקבל החלטה בעצמו ולאחר מכן לנתח יחד איתו את האירוע.

במקום לומר רק "היית צריך להאט", אפשר לשאול אותו: איזו סכנה הייתה כאן? מתי יכולת לזהות אותה? מה היה קורה אילו הופיע הולך רגל? האם המהירות שבה נסעת הייתה מאפשרת לך לעצור בזמן?

כך הטעות הופכת לכלי לימודי ולא רק לדבר שהמורה מתקן.

ניהול מהירות

ניהול מהירות אינו מסתכם בעיניי בידיעת המהירות המרבית המותרת בחוק.

נהג טוב צריך לדעת לבחור את המהירות המתאימה למצב שבו הוא נמצא. ייתכן שהמהירות המותרת בדרך היא 50 קמ"ש, אך תנאי הדרך, הולכי רגל, מכוניות חונות, צומת מוסתר או שדה ראייה מוגבל מחייבים נסיעה איטית יותר.

לכן חשוב ללמד את התלמיד להבחין בין המהירות המותרת לבין המהירות המתאימה והבטוחה.

חשיבות המשוב

למשוב שאנחנו נותנים לתלמיד יש חשיבות גדולה. במקום להסתפק באמירה אם הפעולה הייתה נכונה או לא נכונה, אני מעדיף להסביר לתלמיד מדוע.

משוב טוב צריך ליצור אצל התלמיד תהליך חשיבה: מה ראיתי, מה לא ראיתי, איזו סכנה צפיתי, איזו החלטה קיבלתי והאם המהירות שבחרתי התאימה למצב.

ככל שהתלמיד משתתף יותר בניתוח הנהיגה שלו, כך הוא הופך בהדרגה מתלמיד שמחכה להוראות מהמורה לנהג שמסוגל לקבל החלטות באופן עצמאי.

סיכום

המטרה שלנו כמורי נהיגה אינה צריכה להסתכם בהבאת התלמיד למצב שבו הוא מסוגל לעבור את מבחן הנהיגה.

המבחן האמיתי מתחיל דווקא ביום שבו התלמיד מקבל את הרישיון ונוהג ללא מורה שיושב לצדו.

לכן בעיניי הוראת נהיגה נכונה צריכה להתבסס על שלושה שלבים מרכזיים: לזהות את הסכנה, להבין כיצד היא עלולה להתפתח ולהגיב אליה בזמן ובמהירות המתאימה.

ככל שנצליח לפתח אצל התלמיד חשיבה עצמאית, יכולת לצפות סכנות וניהול נכון של המהירות, כך נוכל להכשיר לא רק תלמידים שעוברים מבחן נהיגה – אלא נהגים בטוחים, אחראיים ומודעים יותר.